התחזיות לגבי הצמיחה העתידית באוכלוסיית העולם מדברות על כך שכדי להאכיל את אוכלוסיית העולם ב-2050, שצפויה להגיע עד אז ל-9 מיליארד בני אדם, יהיה צריך להגדיל את הייצור החקלאי ב-70%. הצורך בצמיחה זו מעמיד בפני תושבי העולם אתגר משמעותי כיוון שכבר עתה ברור שלא ניתן יהיה לבצע קפיצה זו באותן הדרכים שבהן הגדלנו את הייצור עד כה בשל קצב ניצול המשאבים של הייצור כפי שהוא מתרחש כיום.

 

האג'נדה העולמית כבר החלה להתייחס בכבדות לנושא של האכלת הרעבים ושיכוך העוני (Hunger and Poverty Alleviation - HAPA) בדרכים חדשות ומקיימות והאו"ם, למשל, כבר קבע את הנושא בראש מטרות הפיתוח העולמיות שלו (Millennium Development Goals – MDG).

 

גם אתגרי האקלים עוברים בימים אלו שינוי תפיסתי מהותי ומשתלבים עם מאמצי ההתמודדות עם בעיות ה-HAPA. הקולות הקוראים לביצוע REFRAMING בסיסי של הגישה שננקטה בעשורים האחרונים להתמודדות עם משבר האקלים מתרבים מיום ליום. מסמך הרטוול, שהוא בין הקולות הבולטים בזרם זה, טוען שמדיניות האקלים, כפי שהובנה ויושמה ע"י ממשלות רבות ברחבי העולם תחת המטריה של פרוטוקול קיוטו, נכשלה באתגר העיקרי שלה – הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה. לאור הישגיה הדלים של 'פרדיגמת קיוטו', כך נטען, ישנו הכרח לנטוש את ההתכנסות הכללית סביב יעד מדיניות אחד ויחיד של הפחתת פליטות פחמן לטובת עידוד מגוון מאמצים באפיקים שונים שיגדילו את היצע הפתרונות החדשניים והשילוביים להבטחת מזון, הנגשת אנרגיה בלתי מזהמת והפחתת פסולת בדרך לצמצום ההשלכות של משבר האקלים.

 

בניגוד לגישה הישנה, בה הגיבורים היו הממשלות והארגונים הסביבתיים שנלחמו בתאגידים הגדולים, הגישה החדשה פונה ל-dignity וגיבוריה הם הכוחות היזמיים והעסקיים העוסקים באתגר של מציאת פתרונות לצמצום ההשלכות של משבר האקלים, שהוא כשלעצמו כבר בלתי נמנע והכלים ליצירת הפתרונות שלו צריכים להיות אחרים. בתוך כך משתלב המאמץ למציאת פתרונות לאתגרי ה-HAPA שמתפשט גם הוא ליותר ויותר גופים מהסקטור העסקי.

 

גישה זו מהווה חידוש גם ביחס לתפיסת "הצמיחה הירוקה", שהפרשנות הרווחת שלה, זו ששמה דגש בעיקר על "צמצום הנזקים" – כלומר על הניסיון לשמר את אורחות החיים ודרכי הפעולה של ארגונים, עסקים, מדינות ואנשים תוך צמצום הנטל שהללו מטילים על המשאבים הטבעיים בעולם, מחמיצה בכך היא אינה עוסקת בזיהוי ההזדמנויות שיכולות לצמוח מתוך הניסיון להתמודד עם אתגרי האקלים החדשים עליהם יצטרך העולם לענות במוקדם או במאוחר.

 

ההזדמנות

 

הצמיחה הצפויה להתרחש בעשורים הקרובים, בעיקר בקרב אוכלוסיית המדינות המתפתחות, מהווה הזדמנות כלכלית בעלת פוטנציאל יוצא דופן. היכולת להחדיר היום מוצר לתוך סל הצריכה במדינה מתפתחת כזו, גם אם הוא ניתן בחינם, יכולה להיות מתורגמת בעתיד הקרוב לרווחים עצומים. לכן דווקא יזמים ותאגידים שלא יסתפקו בצמצום נזקים, אלא ישכילו להפוך את ההתמודדות עם אתגרי הנגשת המזון, הנגשת האנרגיה בלתי מזהמת והפחתת הפסולת, למודלים עסקיים ומוצרים חדשים וחדשניים ויחפשו את ה-Untapped Markets יוכלו לגדול ולצמוח ביחד עם תרומתם לטוב העולמי.

 

קבוצה נבחרת מתוך התאגידים הגדולים בעולם, כגון Mars, Nestle, P&G ועוד, כבר הבינה את התועלת העסקית בפיתוח האזורים הנחשלים המשולבים בשרשרת הערך שלהם ועוסקים בצורה אקטיבית בניסיון לפתח פתרונות עבור אתגרי האקלים החדשים, תוך שהם מפתחים מודלים עסקיים חדשים וניסיוניים ומוצרים פוטנציאליים חדשניים.

 

בישראל קיים מגוון גדול של יזמות וחדשנות (Creative diversity) בתחומים רלוונטיים (חקלאות, בריאות, טכנולוגיה, תקשורת, מים, עיצוב, יזמות חברתית, הכשרה ועוד), המהווה פוטנציאל ליצירת פתרונות שילוביים להתמודדות הגלובאלית עם אתגרים חשובים אלו.

 

אך מסתבר שהקושי הן ביצירת ההתקדמות הרצויה ביצירת פתרונות לאתגרי האקלים וה-HAPA, אליה שואפת האג'נדה העולמית, והן בניצול ההזדמנות הכלכלית המצויה באתגרים אלו טמון ביכולת לעשות את ההתמרה לצרכי המדינות המתפתחות. מסתבר שרבים מבין הניסיונות ליצור פתרון חדש לאתגרים אלו אינם מספיק אפקטיביים. זאת משום שבמדינות המתפתחות קיימים צרכים ומכשולים שאותם העולם המערבי לא מספיק מכיר ואשר מונעים מפתרונות ה-top-down להצליח.

 

 

חדשנות ביצירת פתרונות נאותים -Appropriate Solutions

 

בשנים האחרונות מתפתח תחום עשייה וידע שמנסה לגשר על הפער הזה – תחום הטכנולוגיות הנאותות (Appropriate Technologies - AT) – תחום העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך התאמה למצב הסביבתי, התרבותי והכלכלי במקום. בדרך כלל מדובר בטכנולוגיות שבעולם המפותח כבר נס ליחן והן מיצו תפקידן כמנופי צמיחה, אך הן עשויות להיות בעלות תוספת ערך משמעותית מאוד בעולם המתפתח.

 

בניגוד למה שנהוג לחשוב לא מדובר בהכרח בהשקעות גדולות אלא בשינוי הגישה תוך התייחסות יצירתית להיבטים פשוטים שלא התייחסו אליהם בעבר (בדומה לכל שינוי התנהגות צרכנית אך בהתאמה להקשר הייחודי של קהל היעד).

 

יחד עם זאת, מרבית הטכנולוגיות הנאותות מהוות רק רמה אחת של פתרון. במקרים מסוימים ניתן ליצור פתרון שלם יותר ומסדר גודל גבוה יותר שיוצרAppropriate Solution (AS). רמה זו של פתרון נוצרת על ידי חדשנות נאותה שמאתרת את ההזדמנויות ליצור חיבורים חדשניים בין מספר טכנולוגיות נאותות משלימות, תחת תפיסה חדשה.

 

דוגמא אחת היא ביצירת פתרון להתמודדות עם מחלת המלריה. מתברר שקיימת כבר טכנולוגיה נאותה שמאפשרת לאבחן מלריה תוך שימוש במצלמה בסיסית של הטלפון הנייד והיא כבר מיושמת חלקית. אך טכנולוגיה זו נתקלת בבעיה שלא בכל האזורים הכפריים בארצות המתפתחות יש גישה לחשמל ולכן לא תמיד ניתן לטעון את הטלפון על מנת לבצע הבדיקה הפשוטה והלא חודרנית. לו היו מחברים לטכנולוגיה זו סוג נוסף של טכנולוגיה, שגם היא כבר קיימת, שמאפשרת לטעון את הטלפונים הניידים הפשוטים יחסית בהם משתמשים באפריקה בעזרת דינמו יד, היו יוצרים פתרון מסדר גודל אחר ובעל אפקטיביות גדולה בהרבה.

 

אך המעבר מ-AT ל-AS אינו מסתכם רק בשילוב של כמה טכנולוגיות, אלא מחייב התייחסות לממדים נוספים, כגון היכולת להגיע לייצור סדרתי של הפתרון (scalability). מהיכרות עם יזמים מתחום האנרגיה המתחדשת אנו מכירים דוגמאות בהן כבר נמצא פתרון אפקטיבי ופרקטי לבעיית הנגישות לאנרגיה בכפרים מנותקים באפריקה, פתרון שיש לו השפעה עצומה על איכות החיים במקום, אך לא הצליחו להגיע לכדאיות הכלכלית הדרושה במעבר לייצור ההמוני ולכן הוא נשאר בגדר פיילוט.

 

ממדים נוספים החשובים ליכולת לעבור מ-AT ל-AS הם יצירת אפקט ארוך טווח שנשמר גם כשהמשתמש/צרכן נשארים לבד עם המוצר, יצירת ערך מוסף לכל שרשרת הערך של ייצור הפתרון ומניעת פתרון שמעביר את הבעיה למקום אחר.

 

מעבר לכל אלה, המאמץ ליצור פתרונות נאותים כרוך ביכולת לצמצם את הפער ממדינות היעד ולשלב בתהליך זיהוי הבעיה ועיצוב הפתרון את האנשים מהמדינות המתפתחות עצמן. תפקידם של אלה הוא קריטי בכל מה שקשור הן להתאמת הפתרון לבעיה עצמה וליכולת להשפיע עליה פרקטית והן להעברה הטכנולוגית ליעד ולשינוי ההתנהגות שתאפשר את השימוש בו מלכתחילה. זאת מכיוון שבהרבה מהמקרים מגלים כי גם אם המוצר הוא טוב ואפקטיבי, קהל היעד ממאן להשתמש בו בשל פערים תרבותיים או מסורת מעוגנת היטב של התנהגות אחרת.

 

החזון- ישראל כמרכז של חדשנות נאותה עבור אתגרי ה-HAPA במדינות המתפתחות

 

החזון של הפרויקט שלנו הוא להפוך את ישראל למרכז של חדשנות נאותה עבור אתגרי ה-HAPA במדינות המתפתחות, תוך כדי עיצוב הבנה והסכמה רחבה בקרב גורמים רלוונטיים, הרואה בפעילות זו פוטנציאל למנוף צמיחה לאומי בעבור ישראל.

 

ישראל לא יכולה להתחרות בבורסת פליטות הפחמן העולמית, אך היא עדיין יכולה להיות שחקנית משמעותית במאמץ העולמי להתמודדות עם אתגרי האקלים. ספציפית, יש בישראל מספר יתרונות ייחודיים שמאפשרים לה להיות מובילה עולמית בתחום החדשנות והיזמות ביצירת פתרונות נאותים לתחום ה-HAPA.

 

בישראל קיימת כבר תשתית של תעשייה חקלאית-קיבוצית מהמובילות בעולם בחדשנותה וביצירתיותה שאנשיה מחפשים כל הזמן אחר ההזדמנות הבאה. יש כאן גם שילוב משלים של יזמות וחדשנות ונטייה מובנית לשיתופיות שהובילו להיווצרותה של רשת קשרים שבנו יזמים יצירתיים.

 

בישראל קיים גם עיסוק נרחב ביצירתן של טכנולוגיות נאותות שאותו ניתן למנף ליצירת פתרונות נאותים.

 

בנוסף, בישראל יש מגוון רחב של יזמים בעלי ניסיון נרחב בעשייה ובהכשרה במדינות מתפתחות אשר יכולים לעזור ביצירת הקשר הראשוני. את הקשר הזה יהיה צריך לפתח עד לרמה של שילוב של אנשים ממדינות מתפתחות כבר בשלב התכנון ולאורך הדרך בנקודות שונות.

 

לא פחות חשוב מכך בישראל מרכזי חדשנות ופיתוח שהקימו תאגידים רב לאומיים אשר זיהוי הפוטנציאל החדשנות הישראלי כמי שיכול לתת מענה לצורך שלהם ליצור מנועי צמיחה חדשים בארצות המתפתחות בגישה המתייחסת למאפיינים הייחודיים של המשתמשים בארצות אלו. לדוגמא: פרוקטור אנד גבל, יוניליוור ואחרות.

 

השיטה: הקמת אשכול יצירתי בתחום הפתרונות הנאותים

 

לצורך קידום החזון הכוונה היא להקים אשכול יצירתי (Creative Cluster) שיתייחס לכל שרשרת הערך שכרוכה בהפיכת ישראל למובילה עולמית בפיתוח פתרונות נאותים לאתגרי העוני והרעב בארצות מתפתחות.

 

התפיסה המקובלת של אשכולות, אותה הציג מייקל פורטר כבר בשנות ה-90, מתבססת על חשיבותה של הקרבה הפיסית בין השותפים באשכול ליצירת מנוע צמיחה וחדשנות. לעומת זאת האשכול היצירתי אינו זקוק לקרבה הפיסית, כי אם בעיקר לאופי היזמי של השותפים בו שביניהם נוצרים החיבורים המעניינים והחדשניים שמניעים את כל האשכול קדימה.

 

בעבודה באשכול יצירתי ניתן לחמוק מבעיית ה-IP - מצב שבו התחרות על הקניין האינטלקטואלי מסכלת את ההתקדמות ולמעשה משביתה את האשכול. זאת מכיוון שהרעיון הבסיסי של אשכול יצירתי הוא "כולנו ביחד וכל אחד לחוד", כלומר היזמים משתפים את האשכול רק במה שהם מעוניינים לשתף ובמקומות שהם מרגישים שהם לא מצליחים לסגור את המעגל לבדם. בשיטה כזו בונים אמון מהרגע הראשון, עובדים במשותף על פתרון הבעיות ומגדירים שלא חושפים עניינים שנוגעים לליבת הפעילות התחרותית של היזמים (עסקית, אקדמית וכו') כדי שניתן יהיה לעבוד ביחד.

 

בניגוד לצורת העבודה הנהוגה בממשלה, של בנייה Top-Down, בבנייה של אשכולות יצירתיים העבודה נעשית מלמטה, בשיתוף עם יזמים מתחומים שונים ולכן מייצרת תוצאות הרבה יותר אפקטיביות. האופי היזמי של המשתתפים מביא להתפתחויות ולתוצאות בלתי צפויות ולעיתים קרובות עונה על בעיות שלא ידעו על קיומן כשהתחילו בתהליך. כך גם ניתן לסגור את 'המעגלים' הפתוחים ולפרוץ חסמים שנראים בלתי עבירים כשמנסים לפתור את הבעיה מלמעלה למטה בעזרת קול קורא שיוצא לחלל הריק או דרך תכניות אב חסרת אחיזה בשטח. באשכול יצירתי הפריצה מתרחשת דרך מערכות הקשרים, הרעיונות והאנרגיה היזמיים של השותפים לתהליך.

 

מדדי ההצלחה של האשכול היצירתי לא שונים מהותית מאלו של האשכול המסורתי (עלייה במספר פטנטים, מס' חברות חדשות, מס' מקומות עבודה, עליה בכמות השקעות, תרומה לעליה בהיקף ייצוא של חברות קיימות), ההבדל המהותי הוא בגישה היזמית המופעלת בדרך להשגת יעדים אלו.

 

 

 

פעילויות מתוכננות לשנת 2013

 

1. כינון שני beta sites אזוריים

 

הכוונה היא לכונן Beta Sites אזוריים שיהיו מבוססים על פעילות לאורך רצף חינוכי – יזמי שלם שתביא לפיתוח מוצרים וכוח אדם המוכוונים ליצירת פתרונות נאותים לתחום העוני והרעב. בשלב הראשון, תתבצע פעילות לאיתור שני אזורים שבהם קיימים מרבית המרכיבים הדרושים לכינון בטא-סייט, ומה שחסר בהם הוא ההתכנסות סביב הנרטיב של יצירת פתרונות נאותים בתחום ה-HAPA ופיתוח דפוסי פעולה שילוביים של הגורמים השונים הרלוונטיים ביחס למטרות משותפות (מו"פים מדעיים , קריה אקדמית תומכת, יזמי מזון, חקלאות ומים חדשניים ומנהיגות אזורית שמבינה את המשמעות של העשייה בתחום ה-HAPA ורוצה בה).

 

על מנת לקדם יצירתה של מסגרת הפעולה השילובית בין המשתתפים האזורים השונים, יערכו בחודשים הקרובים סיורי שטח להכרת היזמות המגוונת המתקיימת בשני האזורים, ולאיתור הזדמנויות לשיתופי פעולה מגוונים.

 

2. פורום 'החדשנות הנאותה כמנוע צמיחה'

 

בחשיפה והצגה נכונות, העיסוק בפתרונות נאותים עבור בעיות ה-HAPA במדינות המתפתחות עשוי להפוך עבור רבות מהחברות הפעילות בישראל, מנוע הצמיחה הבא של החברה.

 

הגורמים האמונים על החשיבה והעיסוק בנושאים אלו הינם מגוונים ומשתנים מארגון לארגון (חברי ועד מנהל, מנכ"לים, מנהלי מו"פ, מנהלי חדשנות, מנהלי אחריות תאגידית ואחרים).

 

כיוון אופרטיבי נוסף של היוזמה יהיה כינון פורום שילובי למתעניינים בחדשנות נאותה כמנוע צמיחה לארגון. פורום זה ייצור הזדמנות עבור המשתתפים מתחומים שונים ללמוד על הצרכים הייחודיים בארצות המתפתחות (בתחום הנגישות למזון, אנרגיה, טיפול יעיל בפסולת, התמודדות עם אסונות וכדומה). להכיר טכנולוגיות ותפיסות פיתוח, שיווק, והפצה הייחודיות לארצות המתפתחות, ולקדם פיתוח של חבילות של פתרונות לצרכים המתהווים בארצות אלו.