הקשר בין האנושי לטבעי

 

החינוך הסביבתי כיום צריך לשאוף לגשר על הפיצול של רוח וגוף, אנושי וטבעי. אנו תומכים בהכרה ההולכת וגדלה שעל החינוך לאחד שכל ורגש, ידע ואהבה, הבנה ואכפתיות.

 

חינוך בין-תחומי

 

על החינוך הסביבתי היום ליצור גישה בין תחומית והוליסטית לחינוך - חינוך בו המדע משובץ בערכים תרבותיים, ובעיות חברתיות קשורות לבעיות הסביבתיות.

 

"תחושת מקום"

 

על החינוך הסביבתי כיום להשריש תחושת מקום - הבנה עמוקה ואכפתיות כלפי הסביבה והקהילה הקרובה. על החינוך לטפח תחושת אחריות, לעודד ולספק כלים לאזרחות פעילה, הכוללת בניית קואליציות, פעילות קהילתית, ולימוד הדמוקרטיה מתוך עשייה אמיתית.

 

חינוך לערכים

 

על החינוך הסביבתי לספק כלים לחשיבה ביקורתית, התבוננות, ניתוח והערכה של הנושאים וההתלבטויות הערכיים העומדים בבסיסן של הבעיות הסביבתיות והחברתיות. על חינוך כזה גם לעודד הסתכלות ביקורתית על החברה ועל סגנון החיים האישי והשלכותיו הסביבתיות.

 

חינוך חווייתי hands-on

 

על החינוך הסביבתי לספק חוויות ומצבים אמיתיים ורלוונטיים, ופעילות "בשטח. על החינוך הסביבתי לעודד חוויות של פליאה והשראה, שיחזקו את ההערכה והזיקה לסביבה המקומית.

 

החזון של פרדיגמת חינוך סביבתי מסוג זה הוא הצמחה של דור חדש בעל הבנה עמוקה של הסביבה הכוללת, של הכלים והערכים להערכת ידע זה, ובעל המיומנות והעצמה הדרושים כדי לנקוט בפעולה חיובית לקראת חברה מקיימת יותר.